מחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה נ' אילוז ואח'
|
מ"י בית משפט השלום חיפה |
50728-10-10
20.12.2010 |
|
בפני : מעין צור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פבלינה דרבובה |
: מ דינת ישראל |
| החלטה | |
החלטה
במסגרת בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורה טענה המבקשת, כי ככל שבית המשפט יחליט שלא לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוצא נגדה כאחד התנאים לשחרורה, הרי שיש מקום להורות למשיבה לדאוג לכלכלתה ולקיומה, שכן למבקשת אין אמצעים לכלכל עצמה בארץ.
בהחלטתי מיום 8.12.10 דחיתי את בקשת המבקשת לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ. כמו כן קבעתי, כי החלטתי בענין בקשתה להורות למשיבה לכלכלה תינתן לאחר קבלת טיעוניהם של הצדדים בכתב.
בהחלטתי מיום 8.12.10 קבעתי, כי המבקשת לא הביאה בפני בית המשפט כל תימוכין לטענתה בדבר היעדר מקורות מימון לצרכיה הבסיסיים (ראה סעיף 16 להחלטה).
בטיעוניה בכתב מבססת המבקשת את בקשתה על זכותה לקיום בכבוד, המעוגנת, לטענתה, בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (להלן: "חוק המעצרים", "חוק היסוד" ו"האמנה").
המשיבה בתגובתה חזרה על האמור בסעיף 16 להחלטתי מיום 8.12.10. תגובת המשיבה הוגשה על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ חיפה, וצוין בה, כי בשל שביתת הפרקליטים לא עלה בידיהם לקבל התייחסות לבקשה גם מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי).
נוכח קביעותיי העובדתיות בסעיף 16 להחלטתי מיום 8.12.10, דין בקשת המבקשת להידחות כבר במישור העובדתי.
ואולם גם במישור המשפטי איני סבורה, כי עלה בידיה של המבקשת לבסס את בקשתה. לא שוכנעתי, כי חוק המעצרים, חוק היסוד והאמנה, אליהם הפנתה המבקשת בטיעונה, מקנים לה זכויות עודפות על משוחררים אחרים בערובה. אמנם המבקשת הינה אזרחית זרה השוהה בארץ מכוח צו עיכוב יציאה מן הארץ שנקבע כתנאי לשחרורה, ואולם לא מצאתי הבדל בינה לבין חשוד בפלילים, שהינו אזרח ישראלי, המשוחרר בתנאי מעצר בית מלא. בשני המקרים תנאי השחרור מגבילים את יכולתם של החשודים להתפרנס. איני סבורה כי דברי החקיקה והאמנה שאוזכרו על ידי המבקשת, מקנים לה זכות כי המדינה תדאג לכלכלתה, בעוד שלחשוד ישראלי המצוי במעצר בית מלא אין זכות כזו.
למעלה מן הצורך אציין, כי יתכן שהדאגה לכלכלתו של תושב חוץ המשוחרר בתנאים מוסדרת בהסכמים בינלאומיים. אלמלא שביתת הפרקליטים, הייתי מבקשת לקבל את עמדת פרקליטות המדינה בענין. ואולם נוכח שביתת הפרקליטים לא ניתן לקבל עמדה זו, ולאור התוצאה אליה הגעתי, איני סבורה כי יש טעם לעכב מתן החלטתי עד לאחר סיומה של השביתה.
אשר על כן הנני דוחה את הבקשה.
המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, י"ג טבת תשע"א, 20 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|